אמארה נ' רשת-נגה בע"מ ואח'

החלטה

רקע

1.ביום 3.12.09, או בסמוך לו, שודרה בערוץ השני של הטלוויזיה הישראלית התכנית "כלבוטק" (להלן: "התכנית"). נאשמת 1 הינה זכיינית של הערוץ השני ונאשם 2 הינו מגיש התכנית והאחראי לה. התכנית ששודרה במועד הנ"ל כללה כתבה שכותרתה "שוד האספלט הגדול" (להלן: "הכתבה").

2.במסגרת הקובלנה שהוגשה על ידו בתיק זה, טוען הקובל כי הוא הוצג בכתבה כמי שהיה לו

חלק גדול בשוד, הוכתר בה כ"שודד האספלט הגדול" והוטחו כלפיו האשמות כאילו הוא היה שותף בכיר בשוד אספלט השייך למע"צ. דברים אלה, ששודרו לכל בית בישראל, וההאשמות שהוטחו כלפיו בכוונה לפגוע בו, כך לטענתו, מהווים דברי לשון הרע והם גרמו לו נזק קשה ביותר ופגעו בשמו הטוב, בכבודו ובפרנסתו. הקובל טוען כי הכתבה הינה כתבה כוזבת וכי היא שודרה בחוסר תום לב ובמגמה לפגוע בשמו הטוב.

טענות הצדדים

3.בפתח הדיון הראשון שהתקיים בפני בתיק זה, לאחר שלבקשת נאשם 2 ובהסכמת הקובל ובא כוחו, פטרתיו מלהתייצב לדיון זה, העלה ב"כ הנאשמים מספר טענות מקדמיות, ובהן הטענה לפיה הקובלנה אינה מכילה פרטים שיאפשרו להבין מי מהדמויות המופיעות בכתבה היא הקובל עצמו והטענה כי החובה לפרט בקובלנה את המילים המהוות לפי הטענה הוצאת לשון הרע, לא קויימה.

טענתם העיקרית של הנאשמים מתבססת על הוראת סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, דהיינו - "העובדות המתוארות בקובלנה אינן עולות לכדי עבירה". לשיטתם, יסוד הכוונה לפגוע לא מתקיים בכתבה, שכן נאשם 2 וצוות תחקירני התכנית לא הכירו את הקובל קודם לכן, לא השתמשו בתמונתו במסגרת הפרסומים המוקדמים של התכנית וגם בכתבה עצמה לא נקבו הם בשמו המלא, שכן כל מטרתם היתה "לחשוף את מעשה המרמה".

4.על מנת לשכנעני כי כך הם פני הדברים, בקש ב"כ הנאשמים כי אצפה בקלטת הכתבה והתבסס בעניין זה על מקרה דומה שנדון בק"פ (ת"א) 8/04 ארון זריף נ' אודטה שוורץ, בו קבע בית המשפט לאחר צפייה בכתבה שנטענה כנגדה טענה מקדמית דומה, כי אין באמירות שהושמעו בה, כדי לבסס ולו לכאורה, פגיעה אישית בקובל.

5.במהלך תשובת ב"כ הקובל לטענה זו הסתבר כי הוא איננו מחזיק כלל ברשותו את סרט הכתבה וכי מדובר בקובלנה המתבססת על עדויות בני משפחתו של הקובל אשר צפו בה בעת ששודרה. לתמיכת טענתו לפיה מצב דברים זה נעוץ בעובדה שבקשתו לקבל לידיו את קלטת הסרט מנאשמת 1 סורבה בשעתה, הציג בפני ב"כ הקובל את מכתב פנייתו אליה כמו גם את תשובתה לפניה זו ופנייתו הנוספת אליה (ת/1, ת/2). עיון במכתבי הפניה והתשובה מעלה כי ביום 10.12.09 פנה ב"כ הקובל אל נאשמת 1 ובקש ממנה כי תמציא לו "את כל הקלטות וההקלטות של השיחות שלו עם תחקירני התכנית". בקשה זו התבססה על טענת הקובל לפיה בכתבה שודרו רק "קטעים נבחרים" מהשיחות שהוקלטו עמו. על כך השיב לו ב"כ הנאשמים כי מרשיו אינם שומרים חומר גלם לאחר שידור הכתבה וכי הקובל הסכים בריש גלי להעביר למרשיו אספלט חם שנועד לסלילת כבישי ישראל תמורת סכום כסף וכך הוא הוצג.

ב"כ הנאשמים טען אם כן, כי הם מעולם לא נתבקשו למסור לב"כ הקובל את קלטת הכתבה עצמה.

6.בבקשתו לדחות את טענותיהם המקדמיות של הנאשמים, טען ב"כ הקובל כי די בעדויות הקובל ובני משפחתו כדי להוכיח את כל יסודות העבירה המיוחסת לנאשמים, שכן הם יספרו כי בכתבה נטען כלפי הקובל שהוא "גנב ושודד". ב"כ הקובל הוסיף וטען כי אם סבורים הנאשמים שיש ביכולתם לסתור עדויות אלה באמצעות קלטת הכתבה, הרי שאז פתוחה בפניהם הדרך לעשות כן.

7.ב"כ הקובל בקש כי אורה לנאשמים למסור לידיו עותק של קלטת הכתבה ואילו בא כוחם אשר טען כי יש ביכולתו להשיגה גם בדרכים אחרות (כמו למשל, באמצעות אתרי אינטרנט או חברות העוקבות אחרי תכניות מסוג זה ומתמללות אותן על פי דרישה), החליט לאחר התלבטות, להגישה לעיוני, ובאשר למסירתה גם לידי ב"כ הקובל טען הוא כי נאשם איננו מחוייב לספק לתביעה את חומר הראיות האמור לשמש אותה לשם הוכחת טענותיה נגדו.

8.השאלות בהן הנני נדרשת אפוא להכריע בשלב זה הן אלה:

א.האם קמה לנאשם בקובלנה פרטית חובה להעביר לידי הקובל ראיות רלבנטיות הנמצאות ברשותו?

ב.האם במקרה בו מעלה נאשם טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לשמוע או לקבל ראיות לתמיכתה בכלל, וראיה מן הסוג המתבקש כאן, בפרט?

ג.בהנחה שהתשובה לשאלה השניה הנ"ל תהא חיובית - האם נכונה במקרה זה טענת הנאשמים לפיה כתב הקובלנה שהוגש נגדם, איננו מגלה עבירה?

דיון והכרעה

9.על פניה, קובלנה פלילית פרטית המתנהלת בין שני גורמים פרטיים, דומה יותר להליך תובענה אזרחית מאשר להליך פלילי ותלויה היא ברצונו של הקובל בלבד, ללא התניה מוקדמת לקיומו של חומר חקירה ו/או לקיומן של ראיות אשר יש בהן כדי לבסס לכאורה כתב אישום. ברצותו - יגישנה, וברצותו - ימנע מהגשתה.